יום הזיכרון 2023. יום שבו העבר מתחדד וחותך אותנו כתער בגעגועים ובכאב על חיים שנעצרו בטרם עת.
ביום הזה אנחנו מבקשים לזכור גם את אלה שחזרו הביתה, אבל לא נשארו בחיים. אלה שלא נפלו בקרב, אבל גם לא יודעים ולא מצליחים להתמודד עם החיים אליהם חזרו. את אלה שעדיין תקועים במלחמה ואת אלה שיום הזיכרון שלהם הוא זיכרון יומיומי קורע ומשתק.
השבוע עלינו על קרקע הכרם כדי להכין אותה לנטיעת הגפנים המתקרבת. אנחנו יחד כבר 9 חודשים. 12 לוחמים ולוחמות שמבקשים לחזור לחיים, שמחפשים את הדרך לחיות עם המראות והריחות, עם הקולות, התחושות וכל הסרטים שמסרבים לצאת לנו מהראש.
ישבנו על מחצלת, חלק יכלו רק לעמוד, חלק הרגישו צורך להיות בתנועה מתמדת. שמענו יחד שירים, שתקנו, כתבנו מחשבות ורגשות. כשהתקרר הדלקנו מדורה קטנה ודיברנו על העבר שלנו, על החיים שלנו היום. ודיברנו גם על העתיד, על צמיחה והתחדשות, על חלומות ועל הגשמה. דיברנו על הכרם הייחודי שאנחנו מקימים בכוחות עצמנו, על החברים החדשים שייכנסו בקרוב למשפחת טרה-אומה, על האדמה הזאת שהשארנו בה כל כך הרבה מעצמנו ואת מיטב חברינו. אותה אדמה שתצמיח לנו בקרוב פרי נפלא שישמש אותנו במסעות הבאים ואולי גם תעניק לנו חיים חדשים.
אנחנו בטרה-אומה מרכינים היום ראש בעצב כבד על אחינו ואחיותינו שמסרו את נפשם בהגנה על המולדת ומצדיעים בראש מורם לאחינו ואחיותינו שמסרו חלקים מנפשם וגופם, על התמודדות יומיומית מאתגרת וקשה.
יהי זכר הנופלים והנופלות ברוך.
"וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ".
