את צעדיי הראשונים בעולם היין עשיתי אצל אסף מרגלית ביקב מרגלית ואצל משפחת היין החיפאית וורטמן. היציאה מהבית אל העבודה בכרמים וביקב עוררה בי משהו שהיה כבוי שנים. הרגשתי שאני והיין שבחבית עוברים תהליכים דומים. התסיסה, המשקעים, הנשימה. הכול דיבר ישירות אל הנפש שלי. בכרם נרגעה הנפש ונרגע הגוף.

 

בהמשך התחלתי לימודים מקצועיים בתחום ולאחר זמן לא רב הקמתי יקב קטן במחסן שמתחת לבית. פתאום היה משהו לקום בשבילו בבוקר. לראשונה מזה עשור הייתה לי תשובה לשאלה "מה אתה עושה בחיים?". תחושת המסוגלות והערך החלו להתחזק, החיבור לעבודה החקלאית ולתוצר היין המרגש העירו בי מחדש את התשוקה לחיים.

​

אחרי שנה בעולם היין הבנתי שקרה לי משהו גדול, משהו ששום טיפול, תרופתי או אחר לא הצליחו לעשות עד אותה תקופה. הביטחון העצמי עלה, הטריגרים פחתו, המוטיבציה ומסוגלות התעוררו מחדש.

 

כשסיכמתי את השנה שעברתי, ראיתי איך כל החלקים מתיישבים במקומם. הכול התחבר והפך ברור מאוד. החיבור המרגיע לאדמה, הפעילות המדיטטיבית בכרם, החושים ששהתעוררו בעקבות הפעילות הרציפה ביקב, החיבור העמוק לחביות היין ולתהליכים המדהימים שקורים בהן, וכמובן לתוצר הסופי והמרגש.

 

בשלב זה החלה לבעור בי השאלה "האם זה יכול לעזור לעוד חבר'ה כמוני". כך נולד החזון, כך הבשילה ההחלטה להקים את העמותה, כך נולדה שיטת שיקום חדשה, וכך יצאנו לדרך.

לחיים!
תומר