המקום הזה שבך
שכואב בך
אל תאיץ בו
אל תשפוט או תגער
אל תדחיק
הוא בסך הכל צריך
חיבוק שלא קיבלת
מעולם

בקבוק זה הינו הצצה לדרך בה אני צועדת. דרך של עבר, הווה ועתיד, שמובילה אותי לעצמי.
הדרך דומה לגידול הגפן - מורכבת מניגודים. יש בה צמיחה וזמירה, השתנות ויציבות. היא רדומה וגם פורחת. אין לדעת לאן תוביל, אך כל מה שנפגוש בה, כל מה שקורה לנו, יכול להיות מורה הדרך שלנו. כל פצע יכול להיות שער לחיבור לעצמינו, ולאחרים. לחיים טובים של אמת ואהבה, לחייכם.
תכלת

וזה אני או בעצם אנחנו‎.
השבר השלם, הוא התבוננות כנה וחשופה אל העולם שלנו.
זה יכול להיראות מאיים, פסימי, אולי מדי ולא מוסבר, אבל בסוף מסתתר מסר אופטימי שמתחבא אצל כל אחד מאיתנו.
יש נזילות וזליגות, ימים טובים יותר וכאלו שפחות.
אנחנו סדוקים, שבורים, אבל שלמים.
כשתפתחו את הבקבוק ותמזגו את הכוס הראשונה קחו נשימה עמוקה, תחייכו, ואת הרגע הזה תמלאו באהבה וקבלה.

"איזה קרב, אלוהים אדירים,
איזה קרב,
בין הבור למים.
לפחות יש פה קרב.
לפחות יש מים.
פעם - היה רק בור."

כמי שנפצע קשה בצוק איתן ומתמודד עם פוסט טראומה מצאתי דרך חדשה לרפא את הנפש - יין.
במסע משותף עם לוחמים כמותי אנחנו יוצרים מהאדמה והזיכרון.
היין שלי מוקדש לאושר ומיכאל וקנין, תאומים שתמיד הפיצו אור וחיים. הוא מספר את הסיפור שלהם, את הסיפור שלי, ואת הדרך שבה אנחנו לומדים לחיות מחדש עם שמחה, אהבה וזיכרון שממשיך לפעום בלבנו.

תמיד יהיה עוד הר,
אני תמיד ארצה לגרום לזה לזוז,
תמיד יהיה קרב לטפס למעלה,
לפעמים אני אצטרך להפסיד,
לא קשור לכמה מהר אני מגיע לשם,
לא קשור למה שמחכה בצד השני,
זאת העלייה.

תהליך יצירת היין מזכיר לי את המסע האישי שלי.
הוא מצריך זמן, סבלנות והתמסרות לרגע.
היין הזה Luz מוקדש לחיה, זוגתי האהובה, שמזכירה לי בכל יום מחדש שגם כשסוער, תמיד יש קרן אור שמחזירה אותי הביתה.

Hello, it’s me.
For years and years, I roamed.
Remember when you were young?
There are so many different worlds.

Blackbird, fly.
We are changing day to day.
Forever trusting who we are.
Sometimes words have two meanings.

What if I say I will never surrender?

כשהחרדה משתלטת כמו שמיכה כבדה, חונקת את הנפש ומציפה את הלב והראש, אפשר להתנגד לה בהיפוך מחשבה. למזוג קצת יין בכוס, לקרב אל האף ולרחרח, לדמיין שמש עולה על כרם ביום בציר, מחממת את השרירים המפעילים את הכלים. כך, דרך מגע אצבעות הבוררות את הפרי וכפות רגליים יחפות הדורכות גרגרים במיכל, כל העומס מתפרק.
ניקח לגימה.
עכשיו טוב.

פני השטח
תל קטום
נחלי אכזב
שכבות של זכרונות
עולם מלא
ריחות, צבעים וקולות
שאיני רוצה לשכוח

יש ללכת

בתנועה על הדרך,
בין הכרמים,
שאלות יש בשפע,
תשובות לפעמים,
ובינתיים למדתי,
שהתנועה ממשיכה,
ואיתה החיים.

“אני לא הייתי אף פעם במרכז. תמיד הקפתי, צפיתי, נתתי לאחרים לתפוס את המקום. אבל בסוף, מכל מה שסובב אותי - אני הוא המרכז.”

בחיים לא הכל שחור לבן

כל יין מספר סיפור, והיין הזה מספר את הסיפור שלי ושל בתי, שיה. בזמן שהיין נח בחבית, היא נחה ברחם. כשהיין הבשיל, גם אני גדלתי והשתניתי.
להיות אבא זו המשימה הראשונה שלי - מסע של סבלנות, אהבה והתמודדות עם הלא-נודע, כמו יצירת יין. אני מקדיש את היין הזה לדרך שאנו עוברים יחד, לכל מה שלמדתי, ולכל מה שעוד אלמד. תזכורת לכך שלדברים הטובים ביותר – כדאי לחכות.

יום ביומו

לפעמים היום שקט
לפעמים היום סוער
כל יום מחדש אני בוחר

רגע לפני הזריחה, כשהשמש עדיין נסתרת, טמון יופיו של השחר - זמן של שקט לאור שיבוא. כך גם יין זה, שנבצר עם אור ראשון, נושא בתוכו נוכחות שקטה ומשמעות עמוקה.
המסע החל בלב סוער, ודרך היין הפך לשביל של שקט, חיבור עצמי והתחדשות עמוקה.
השחר נוצר מתוך זיכרון, אך מביט קדימה. הוא מחבר בין העבר להווה, בין הרהור לשמחה, בין זיכרון לתקווה.

מסר בבקבוק
את הלב שלי שמתי בבקבוק
ושלחתי
אולי יגיע אלייך, אולי תטעם את רגשותיי,
אולי תשמע
מילים שלא הצלחתי לומר.

אם קיבלת את הבקבוק
ישר מידיי
או שהוא מצא את דרכו אליך ואתה
מצאת את דרכך אליו, באקראי, או מבחירה
תדע
שהוא כולו מלא אהבה
אליך, לך
באשר תהיה

יין זה מוקדש לאותם רגעים פשוטים של יופי ונחמה שהטבע מספק לנו

קוראים לי אבישי
בבקבוק תמצאו הרבה רגעים וחוויות שעברתי מתחילת הדרך.
הכרתי, התחברתי ונהניתי מכל שלב. היין מסמל עבורי את החלום, למצוא ולעבור את הדרך אל אותו רגע שאני רוצה שגם אתם תחוו, מהמראה דרך הריחות והטעם הנעים. מקדיש יין זה למשפחתי האהובה ולכל מי שצריך את הרגע.

את היין הזה אני מקדיש לסבתי זמרודה
זמרודה - בערבית ״אבן חן טובה״
לכן כשעלתה לארץ שינו את שמה ל- ״טובה״.
מי ייתן וזו תהיה אבן דרך ראשונה
בדרך לחלום שמוביל אותי בשנים מאז הפציעה - חווה שיקומית
ומרכז חינוכי לתרבות מקיימת
סביב השולחן של סבתא טובה לכולם יש מקום.

למזוג חלום
הושטת לי יד
החלפנו תפקידים
בלב שותת, עסיס צלול
שמש, עור אדמדם
אספנו תו לתו
למדנו לעקוב
גלגולו של עינב
בדרכנו לחיים
מומלץ לשתות יחד, במידה טובה, ולדבר מהלב

גֶּפֶת, היין שאתם שותים, מספר סיפור על החיבור שלי עם אדמת ארץ ישראל, עם אנשיה ועם החיים. גֶּפֶת היא קליפת הענב לאחר תהליך הסחיטה, כך שמתוך השבר שנוצר בקליפת הענב מתחוללים חיים שלמים ביין. גֶּפֶת מזכירה לי את יופיים של הדברים הצנועים, הלא שלמים, הלא מושלמים, והלא קבועים שמהם עשויים החיים.
לחיי החולמים, האוהבים, המתמודדים, המעיזים, המעריכים והבוחרים.

כמו הענבים, שבתהליך ארוך הפכו להיות היין אותו תשתו בעוד מספר רגעים, כך גם אני בעיצומו של מסע היכרות את עצמי.
בתקווה לגלות ולאהוב עוד חלקים בי, וליהנות מהדרך, גם כשהכיוון מעורפל ולא ברור.
אני שמח ונרגש על ההזדמנות לחלוק איתכם את המסע שלי.

No need to run between
the raindrops,
when you can dance

יין זה עבורי הוא מסע בין בציר לנטיעה.
מסע שמסמל עבורי את היכולת להודות על הטוב שסביבנו, על המשפחה, החברים ועל תמונות הנוף המזדמנות לעצב את חיינו.
לעבור תהליך ולצאת בסופו יותר בוגר ושלם.
לעצור. לקחת נשימה. לאחוז ברגע אחד יפה בחיים, לברך אותו, להודות וללגום.
לחיים!

סוד היין הוא סוד האדם
להפוך את החול לקודש
את העצב לשמחה
את החיסרון ליתרון
את החלום לעשייה

מקווה שתהנו מיין זה באותה מידה שאני נהניתי להכין אותו.
יין זה מסמל עבורי התחלה של דרך חדשה, בה מספר דרכים בחיי השתלבו יחדיו, אל עבר עתיד חדש ופורץ גבולות.
תקוותי היא שפרויקט 'טרה-אומה' יהווה מקור השראה גם עבור אחרים לפרוץ את גבולותיהם.
לחיים, סהר נבו

יין זה נוצר באהבה גדולה,
מוקדש לאישה שהולכת איתי לאורך כל הדרך,
רמי

שמי שקד,
ובחרתי לשתף אתכם בשיר:
לשאלתך | עידית ברק
אֵינִי יוֹדַעַת לְהָשִׁיב
הֵיכָן הַבְּאֵר מִמֶּנָּה שָׁאַבְתִּי בִּטָּחוֹן
וְכֵיצַד הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ
כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת: יִהְיֶה בְּסֵדֶר
אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָלַכְתִּי זְמַן רַב
עַד שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַבְּאֵר.
הָיִיתִי צְמֵאָה עַד מְאֹד.

יין זה מסמל עבורי רגע משמעותי
בתהליך ארוך בו סיננתי וניקיתי את
המשקעים שהצטברו בנפשי.
חזרתי להאמין שאני מסוגל וחזרתי לבטוח ביכולות שלי.
זהו סיפור של התעוררות מחודשת לחיים והוא מוקדש למשפחתי התומכת ובמיוחד, לאבי יצחק ז"ל שמבלי לדעת, העניק לי את חיי בחזרה
תומר וינברג. לחיים!