אני חוזר רגע לעץ ולתווית.
אז כמו שאמרתי על התווית מצויר עץ פלומריה עם שלושה ענפים. בקצות הענפים יש פרחים ועלים צבעוניים,ושאר הגזע מצויר בשחור־לבן. מתחת לעץ האדמה קורסת ומתפוררת, ומתוכה נחשפים השורשים.

שלושת הענפים מסמלים עבורי את שלושת החברים שלי. הפרחים והצבעים שבקצותיהם מבטאים את האהבה אליהם, הזכרון והאבל שמשנה צורה ככל שהחיים ממשיכים.

הצבעים בקצות הענפים הם החיים, האהבה והזיכרונות שנשארו. לעומתם, הגזע השחור־לבן מספר את מה שנשאר מאחור את הכאב, את האובדן ואת הדרך שבה הכול השתנה.

האדמה הקורסת מתחת לעץ היא עבורי האדמה שנשמטה מתחת לרגליים שלנו בגיל כל כך צעיר. היא מסמלת את מה שחווינו, את מה שעברנו, ואת ההתמודדות שלא באמת ידענו איך להכיל.

כל הציור הזה, על כל חלקיו, הוא למעשה הסיפור שלי. הוא הדרך שלי לקחת משהו אישי וכואב, ולתת לו צורה.

והיין הוא חלק מהסיפור הזה.

הוא נוצר מתוך זיכרון, אהבה, חברות ומסע. מסע שאני ממשיך בו גם היום.