אני לא יודע איך באמת לסכם את המסע שעברתי בתהליך הוינו טרפיה במילים. אבל אם אנסה. המילה שקופצת לי לראש קודם כל היא ״שינוי״. שינוי, כיוון שאנחנו כל הזמן עוברים שינויים עם היין ועם הרגשות יחדיו. אנחנו מתחילים כמו האשכולות. מפוזרים בכרם של הלא נודע. ומשם אנחנו עוברים שינוי של ביחד ומתחברים לנוזל אחד בייקב. דרך הלימודים, השיעורים, ימי העבודה ואירועי העמותה אנחנו עוברים שינויים וככה גם היין עד שלבסוף אנחנו הופכים למשהו אחר לגמרי שכלכך קשה כבר לעמוד במילים. אנחנו הופכים לאוצר רגשות מאוחד. קבוצה מיוחדת שהתאחדה ליצירת משהו עתיר רגשות, טעמים, ריחות ושינויים נוספים. ובכך בשינוי הזה אפשר איכשהו ולסכם תקופה של שנה המלאת שינויים ולהגיד שהחוויה הזו בעצם היא משנת חיים.