אני בן 37, נשוי לשחר ואב לעומר המהממת. במשך שנים הייתי בשירות המדינה ובהייטק כיזם. במקביל, המשכתי לאחר השירות הסדיר והקבע, בשירות מילואים ביחידת עוקץ בצוות של כלבים לאיתור חללים.

ה7 באוקטובר תפס אותי במקום שלא ציפיתי לו - כמו סכין בבטן הרכה. בסוף הסבב הראשון הסביבה שלי ובסוף אני הבנו שמשהו שונה. התחלתי בטיפול ובניסיון להבין מה קורה ואיך אני עוצר את שטף הדם הפורץ הזה.
בזכות הסביבה שלי נכנסתי לאיזשהו כיוון שיקומי. אני מנסה לעשות את כל מה שאני יכול כדי להמשיך וליצור. עם כל יום שעובר, אני לומד ומקבל את העובדה שיש מחר.